בן שרה ויגאל הכהן. נולד ביום א' באלול תשכ"ט (15.8.1969) בקיבוץ חפציבה שלמרגלות הגלבוע, וכשהיה שגיא בכיתה ד', עברה המשפחה לרמת ישי. הוא היה ילד עדין ורגיש, אהב מוסיקה וניגן בפסנתר. שגיא היה קשור מאוד לאביו, היו לו חברים רבים והוא היה חביב על הכול.

​

הוא היה פעיל חברתי, הדריך ילדים במתנ"ס והתנדב למען קשישים. בנובמבר 1987 התגייס ושירת בפיקוד הצפון בתפקיד נהג מח"ט. ביום ט' בחשוון תשמ"ט (19.10.1988) נפל שגיא בלבנון, עקב פעילות חבלנית עוינת. מכונית תופת, שהציבו מחבלים בתוך שיירת ג'יפים של צה"ל, שהחזירה חיילים מפעילות באזור הביטחון בלבנון, התפוצצה ושגיא נפגע קשות. הוא אושפז בבית-החולים 'רמב"ם' ונפטר מפצעיו. בן תשע-עשרה היה בנופלו. שגיא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין ברמת ישי. השאיר אחריו הורים, אחות ואח.

​

לאחר מותו של שגיא, כתב מפקד העוצבה למשפחתו: "שגיא ביצע תפקיד חשוב וחיוני במסגרת קו הגבול הצפוני. הוא התנדב לכל משימה, נטל על עצמו אחריות ומילא את תפקידו בצורה הטובה ביותר, תוך מתן דוגמה אישית לחבריו". יצחק רבין בתפקיד שר הביטחון כתב למשפחה האבלה: "הוא התמיד בהתנדבותו לשרת בלבנון, היה נעים הליכות, שמח לעזור ונודע ברגישותו הרבה. חייכן, צנוע ושקט. זכרו של רב-טוראי שגיא בלאו הוא קדוש וננצרנו בליבנו בגאון".​